המרכז לאמנות
עכשווית, בשיתוף פעולה עם
המכון הרומני לתרבות בתל אביב, מציג:
"להרוויח במצב של חבות", תערוכת היחיד הראשונה של האמן הרומני אלכס
מירוציו (1981, סיביו, רומניה. חי ועובד בקלוז'-נאפוקה, רומניה).
פתיחה: 14 במארס, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית בתל אביב (צדוק הכהן 2 א, תל אביב).
התערוכה תתקיים בין התאריכים 14 במרץ ל-18 באפריל 2019.
הפרקטיקה של אלכס מירוציונפרשת על פני טווח רחב של מדיות ופעילויות, לרבות פיסול, רישום, כתיבת שירה ומיצג ובצדם פרויקטים ביקורתיים ואוצרותיים. בעבודתו, הכה אינטלקטואלית ובד בבד פיזית עד מאוד, הוא מרחיב את המושגים "התקרבות" ו"קִרבה" בכל הנוגע לזמן, תוך שהוא מציג "אופנים מפורקים של השגת למשמעות". בדרך פעולתו, הוא מבקש להנגיש את הבנת הגוף כ"מאורע פרפורמטיבי סוער", תוך שהוא שואב השראה מן הפואטיקה של חוסר בית ואי-נראות. באמצעות יצירותיו, הוא בוחן דרכים להשהות מערכים של עשייה ואי-עשייה, חשיבה ואי-חשיבה. עם עבודתו 29TAH (האמן עצמו בגיל 29), הוא פועל במסגרת גוף קולקטיבי באמצעות "אירוניה רטרואקטיבית".
תכנית וידאו (לא לצפייה בזמן המיצגים):
• Dignity to the
Unsaid (כבוד
לבלתי-נאמר), 2017.
מופע, וידיאו HD, 17:24 דק'.
• But as a
Document (אבל
כמסמך), 2015.
מיצג למצלמה,
וידיאו HD, 12:01 דק'.
• Doing Sub
Thinking (לבצע
תת-חשיבה), 2018.
מיצג, וידיאו HD, 10:51 דק'.
• The Gaze is a
Prolapse Dressed in Big Business (המבט
הוא צניחה במסווה של עסקים גדולים), 2018.
מיצג, וידיאוHD,
14:37 דק'.
• Stays Against
Confusion (השהיית
הליכים נגד בלבול), 2016.
מיצג, וידיאו HD, 14:52 דק'.
תערוכתו במרכז
לאמנות עכשווית תל אביב כוללת עבודת מיצג חדשה, וכותרתה "ישבנים יודעים זאת", ואסופה של עבודות וידאו אשר מספקות הקשר לעבודה החדשה
ובו בזמן פורצות דרכים חדשות להבנתה. עבודת המיצג נוצרה עבור המרכז
לאמנות עכשווית תל אביב בהשתתפות שלושה מבצעים ושלושה אביזרים. העבודה חושפת דבר
שעשוי להיתפס כמובלע ובלתי מובחן, אך אינו בהכרח מאפיין תהליך של בירור האמת.
באמצעות שילוב של זרמי מחשבה שונים ושימוש במושגים פילוסופיים שתמיד עוטים גוון אישי ומפורשים בחופשיות, מצליח האמן ליצור חוויות מתמשכות ומעוגנות בזמן המשותפות לו ולצופה. לשם כך, משמשת אותו יצירת האמנות – בין שהיא מגולמת באובייקט ובין שהיא מגולמת בגוף (שלו או של מישהו אחר) – כערוץ, כקטליזטור, כמעין שלט רחוק המקשרים זה לזה שני בני אדם, אותו ואת הצופה, המצויים לעתים בשני אזורי זמן ומקום שונים. אולם כל הרעיונות הללו לעולם אינם מופיעים בהלימה לציפיותינו: "מעוגן בזמן" יש להבין בהתאם לתפישת זמן בלתי שגורה; "מתמשך" יש לתפוש במסגרת של טווח רחב יותר של תפישה חושית. עבודתו של אלכס מירוציו לא רק גורמת לנו לחשוב, היא גם גורמת לנו לחשוב על התנאים המאפשרים לנו לחשוב ולא-לחשוב, לעשות ולא-לעשות.
"אלכס
מירוציו: להרוויח במצב של חבות" נאצרה בידי ניקולה טרצי בשיתוף פעולה הדוק עם
האמן.
