תערוכת ציור "מסע במרחב הזמן לרומניה" של בברלי ג'יין סטוארט

בין ה-6 לדצמבר 2021 עד ל-31 לינואר 2022, המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארח את תערוכת "מסע במרחב הזמן לרומניה" של האמנית ממוצא רומני –בברלי ג'יין סטוארט.

התערוכה מוקדשת לחגיגת יום לאומי של רומניה וכוללת עבודות בטכניקות של האמנות העכשווית, על החיים התרבותיים וההיסטוריה של רומניה ושל קהילת יהודי רומניה ממאה 18 ועד היום.נופים נוכריים, מבנים עתיקים לצד מגדלים מודרניים, תפנימים של בתי כנסת, עיירות הרריות ששיפוליהן משתברים אל לגונה כחולה ובה ספינות מפרש גדולות, וסצנות שכמו נלקחו מכתבי יד מוארים – כך נפרשות בפנינו עיירותיה של רומניה, שבהן ביקרה ואותן חקרה ותיעדה בברלי ג'יין סטוארט במשך שלוש שנים. בציוריה של סטוארט, שלהם איכויות רישומיות-גרפיות, כמו עמד הזמן מלכת. עם זאת נראה כי היא מצליחה לחבר בין אירועי העבר וההיסטוריה של רומניה – היסטוריה מקומית חילונית, דתית ויהודית, משפחתית ותרבותית-יידית – להווה. אפשר לראות בעבודותיה אינטרפרטציה מקורית לקשר שלה עם שורשיה ממזרח אירופה ולדיאלוג המתמיד שהיא מנהלת עימם. בתי כנסת, חלקם פעילים וחלקם נטושים, מאכלסים לא מעט מן העבודות כסמן תרבותי, קהילתי ואמוני, ונמצאים במרכז הסביבה העירונית המתוארת.

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ

המדיומים המרכזיים של המחקר של האמנית הם ציור, רישום, חריטה על מצעי עץ ופרס פקס ותבליטים. חשיבות רבה היא מייחסת לאפשרות החזותית לרתום את סיפורי המשפחה וחיי היהודים בערים ובעיירות ברומניה של פעם לרומניה העכשווית, כגשר בין העבר להווה, כמו גם לשלב בין התרבות הנוצרית לזו היהודית שנרקמה במרוצת השנים. הקומפוזיציות הקולאז'סטיות המתארות מרקם עירוני נמתחות בין עבר להווה: התיאטרון היידיש בבוקרשט, בתי הכנסת, מבנים חילוניים, אורבניים וכפריים – כולם שלובים אלו באלו ומעידים על השינויים החברתיים בקהילה ברומניה, על הקשר ההיסטורי ועל טראומות העבר של יהודי רומניה, שסבלו מפרעות ואפליה קשה עוד מהמאה ה-19, וחלקם הגדול הובלו למחנות ההשמדה ונטבחו במלחמת העולם השנייה.

דרך עיניה של האמנית, בעבודות שיוצגו, העבר וההווה מתמזגים למשך אחד. העבודות מייצגות את חיי הקהילות היהודיות ואת תרומתם לתרבות ולכלכלה המקומית ברומניה, מן המאה ה-18 ועד ימינו. "אני מנסה להרכיב מרקם ציורי של החיים היהודיים שנשמעים ממנו צלילים של חיי עבר בהקשר מודרני", כותבת סטיוארט.

אפשר לראות בעבודותיה דמיון לציור הנאיבי, שאינו מייחס חשיבות לפרספקטיבה ומייצר מרחב סביבתי לגובה ולא לעומק, כמו גם לסגנון הגותי, שהיה במקורו אמצעי להמחשת מסרים תאולוגיים וסצנות מהברית הישנה והחדשה, ובהמשך התפתח ותיאר גם סצנות חילוניות. בייצוג היא יורדת לפרטי הפרטים, ובמיוחד מדגישה את המבנים האדריכליים, הצורות והאורנמנטיקה, הן בפסאדות החיצוניות של המבנים הן בחללי הפנים שהיא מרבה לתאר. מהתבוננות במכלול היצירות אפשר לראות כי האמנית כמו מרחפת מעל הזמן והמקומות שהיא מציירת, ויוצרת מעין קולאז'ים על-זמניים המחברים פנים וחוץ, דמויות אנושיות ונופים שנלקחו מהנרטיב המשפחתי של האמנית ומחומרים היסטוריים שקראה. סטיוארט מרחפת בציוריה מעל העיירה ומתארת את אנשיה, מנהגיה ונופיה ללא חוקי פרספקטיבה, ומעניקה לצופים תמונה רחבה ואישית-סובייקטיבית בספקטרום על-זמני של צליל יהודי, וטעימות נוסטלגיות עם רוח עכשווית המרכיבים פסיפס תרבותי מעורר געגוע.

התערוכה פתוחה בין התאריכים 06.12.2021-31.01.2022, במכון הרומני לתרבות בתל אביב (שדרות שאול המלך 8, קומה 6, בית אמות משפט) בימי שני עד חמישי בין השעות 9:30 – 17:00, ובימי שישי בין השעות 9:30 – 14:00, ובמשך האירועים שיתקיימו בתקופה הזו במכון הרומני לתרבות בתל אביב.