באולם האירועים של המכון הרומני לתרבות בתל אביב, אשר הוכח כקטן מדי עבור קהל המשתפים, התקיימה בתאריך ה 23 ביוני מהדורה חדשה של "יידישקייט", סדרת האירועים המוקדשים לתרבות היידיש.
תוכנית האירוע, אשר אורגן בשיתוף עם "בית לייויק" בתל אביב, ועם איגוד הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, והנחה אותו אריה יאס, משורר ואיש תרבות, כללה את השקת הספרים "האפשרות האשכנזית" מאת דניאל גלאי, ו "תחייה: מראשיתה של ישראל ועד השבחת השפה באוסטרליה ומחוצה לה" (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד) מאת פרופ' גלעד צוקרמן.
באוסף חיבורים ומאמרים, אשר בהם דניאל גלאי סוקר את התמה הציונית, את הסמליות של המושג "אשכנז", ואת ההיסטוריה של משפחתו, החל מהשורשים הרומנים של משפחת אימו בבוקובינה, הספר "האפשרות האשכנזית" העלה את עניינה וסקרנותה של ד"ר בתיה סיבצהנר, מרצה במכללת בית ברל, אשר אפיינה אותו כ "מקור למחקר שנוי במחלוקת ולשאלות יומיומיות". בדיבורו על השפעת הציונות על החברה, דניאל גלאי הדגיש כי "זה השפיע באופן מסוים על המגוון השפתי בישראל. מתוך הרצון לאמץ את ההקשר החברתי והמדיני החדש, המהגרים החדשים לישראל ויתרו על שפות האם שלהם לטובת השפה העברית". הפתרון המוצע על ידי הסופר הוא הכרה וקידום של מגוון המורשות השפתיות שהגיעו לישראל עם גלי העלייה.
הספר "תחייה: מראשיתה של ישראל ועד השבחת השפה באוסטרליה ומחוצה לה" מאת פרופ' גלעד צוקרמן, מציג מבוא לתחום האינטרדיסציפלינרי של החייאת השפות (להביא שפות עדכניות למעגל השפתי), עם ניתוח לינגוויסטי (שפתי) יישומי של התחום הזה על השפה העברית, וההשפעות הרבות שלה משפות המהגרים, ביניהם השפה הרומנית.
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית, העריכה כי "הספר של פרופ' צוקרמן מציג מחקר מהפכני בתחום הבלשנות, המקשר בין מקור השפות לבין הרקע הגנטי האוניברסאלי". פרופ' גלעד צוקרמן, איש אקדמיה ובלשן, ציין את ההשפעה הבינלאומית של המחקר שלו על מציאתן מחדש והחייאתן של שפות נטושות, לא רק במרחב האוסטרלי או הישראלי, אלא גם באפריקה ובאסיה, עם תהודה במעל ל 100 מדינות בעולם.
