אתמול בערב- ב-20 בפברואר 2025, התקיים במכון הרומני לתרבות בתל אביב, ערב לכבוד צאת ספרה החדש של דינה עזריאל "השעה החלשה".הערב נערך בשיתוף אגודת הסופרות והסופרים העברים.
את הערב הנחתה קרן נייזר כהן, עיתונאית, מתרגמת ואשת תרבות. והשתתפו בו צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים, הפרופסור ורד טוהר, ראשת המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן, וסלין אסייג, סופרת ועורכת ספרות המקור בהוצאת ידיעות ספרים שבה ראה הספר אור.
לאחר שקרן נייזר כהן הציגה את הספר ואת תקציר העלילה, פתח צביקה ניר ובירך את הסופרת על ההישג הספרותי, וכן דיבר על העלייה הרומנית כעלייה "שקופה" שתרבותה כמעט ואינה נוכחת בספרות העברית, ובירך על כך שהיא זוכה לחשיפה בספר באופן עשיר ומגוון.
פרופ' ורד טוהר התמקדה בשילוב שבין היסטוריה ופולקלור בספר ובחשיבותם של מיתוסים ואגדות עם בספרות בכלל ובספר של עזריאל בפרט. היא דברה על "שפת הנפש" המשותפת לכל מי שעלה מרומניה, ועל השילוב בין היסטוריה לפולקלור שהספר מציע כמענה לשאלות עמוקות של זהות מול זרות.
סלין אסייג עמדה על הממד של הריאליזם המאגי בספר. היא סקרה את ההיסטוריה של הז'אנר בספרות העולם שראשיתה בספרות הדרום אמריקאית אצל סופרים כמו מרקס בורחס ואיינדה והזכירה את נוכחותה גם בספרות המקראית והיהודית ביצירות כמו אגדת הגולם מפראג והדיבוק. ועל כך רקע הסקירה הזאת, ציינה את העובדה שכמעט ואינו נוכח בספרות העברית.
במהלך הערב הוקראו קטעים מתוך הספר הפוליפוני, שהתמקדו בשלושת קולות המספרים: קירה הדמנטית, ענת נכדתה והחתול הפילוסוף קינמון.
בדברי הסיכום שלה, נגעה דינה עזריאל, בבחירתה לדבר דרך תודעה של אשה דמנטית שנבעה מההבנה שהזיכרון שלנו, מקוטע, ולא כרונולוגי כי אם אסוציאטיבי. לדבריה, התודעה הדמנטית אפשרה לה לחקור את הפרגמנטריות הזאת כתכונה מובנית של הזיכרון.
עוד ציינה, כי קירה מייצגת את העבר, ענת את ההווה, וקינמון הוא ההעברה הבינדורית, כי הוא מתווך בין עולמות ומביא איתו את ידע הזמן המעגלי המאפשר את החיבור בניהם, חיבור שמעבר לזמן ולמקום.
הערב לווה בנגינת הפסנתרן אבי בנימין, מוזיקאי ומלחין ישראלי, והמנהל המוסיקלי של תיאטרון גשר, ונחתם בשיר הללויה שמייצג את התקווה לשחרור כל החטופים ובדברי סיכום וברכה של מרטין סלומון, מנהל המכון הרומני לתרבות שסגר את הערב בדקת דומיה לזכר קורבנות השבעה באוקטובר.
