נובמבר, 2011 עד 14 אפריל, 2012
מקום: אולם רנה (פיש) ורוברט לוין, אולם הנרי ר' קראביס ורעייתו ואולם קרן הילדגרד וסימון רוטשילד, שווייץ, אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות
אמן: טריסטן צארה, מרסל ינקוֹ, ויקטור בראונר
אוצר: ראדו שטרן ואדוארד ון ווּלן: האוצרת האחראית מטעם מוזיאון ישראל: עדינה קמיאן-קשדן
חומרים: ציורים, עבודות נייר, ואסמבלאז
בשיתוף המכון הרומני לתרבות
90 עבודות של אמני אוונגרד יהודים מרומניה מהשנים 1938-1910 חוקרות את סוגיית המרכז והפריפריה ומדגישות את תפקיד האמנים היהודים באוונגרד. טריסטן צארה ומרסל ינקוֹ ייסדו במשותף את קברט וולטר בציריך והיו בעלי תפקיד מפתח בהתפתחות הדאדא, ויקטור בראונר היה כוח מניע של התנועה הסוראליסטית ברומניה. לצד יצירותיהם יוצגו יצירות מאת האמנים מ"ה מקסי, פאול פאון, ז'ול פֶּרָחים וארתור סגל. התערוכה נאצרה במוזיאון לתולדות היהודים באמסטרדם. שם היתה זו הפעם הראשונה שיצירות אלה הוצגו מחוץ לגבולות רומניה וכעת הן נחשפות לקהל הישראלי. קטלוג באנגלית ודפדפת בעברית ובאנגלית
לראשונה בישראל - 90 עבודות של אמני אוונגרד יהודים מרומניה בתערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים - נובמבר 2011 ועד לפברואר 2012
90 עבודות של אמני אוונגרד יהודים מרומניה, אשר נוצרו בין השנים 1938-1910 והמדגישות את תפקיד האמנים היהודים בתנועת האוונגרד רבת ההשפעה יוצגו לראשונה בישראל. התערוכה "דווקא – אמני אוונגרד יהודים מרומניה" תוצג במוזיאון ישראל החל מ-11.11.11 ועד ל18.2.11.
התערוכה עוקבת אחר התפתחותם של שבעה אמנים יהודים מרומניה אשר בראשית המאה ה־ 20 הסעירו את עולם האמנות בניסיונותיהם הנועזים: טריסטאן צארה, ויקטוֹר בּראוּנר, מרסל ינקוֹ, מ"ה מקסי, ארתוּר סגל, ז'ול פֶּרָחים ופאוּל פּאוּן.
אמנים אלה היו ממולידי תנועת האוונגרד רבת ההשפעה. הם הציגו את רעיונותיהם המהפכניים, פרסמו אותם בכתבי־עת פורצי דרך כגון Contimporanul ויצרו בכל הדרכים שעמדו לרשותם יצירות דאדאיסטיות, אקספרסיוניסטיות וקונסטרוקטיוויסטיות - מכל הבא ליד.
במהלך מלחמת העולם ה-1 טריסטן צארה ומרסל ינקו היו בין המייסדים של "קברט וולטר" בציריך והיו בעלי תפקיד מפתח בהתפתחות הדאדא. שנות ה-20 של המאה הקודמת היו ראשיתו של גל אמנותי חדש ברומניה. אמנים יהודים אימצו אז את דרכן של תנועות אמנות מודרניות ופרובוקטיוויות ומרדו בחברה שערערה על זכותם לתרום לאמנות הרומנית רק בשל היותם יהודים. מרסל ינקו שחזר לבוקרסט מפריז ב-1921, מ"ה מקסי שחזר אליה מברלין ב-1923 והאמן העולה ויקטור בראונר עבדו שכם אל שכם כדי להפיח רוח חדשה בזירת האמנות. הודות לשיתוף הפעולה ביניהם היתה 1924 השנה הפורייה ביותר של האוונגרד ברומניה .
בשנות ה-30 עלה על במת האמנות דור חדש של אמנים יהודים ובהם ז'ול פרחים ופאול פאון אשר ייסדו כתבי עת ופרסמו בהם רישומים והדפסים. ב-1945 פעלה בבוקרסט קבוצה סוראליסטית אשר אנדרה ברטון, המנהיג הצרפתי של התנועה, ייחס להם חשיבות כה רבה עד כי הכריז על בוקרסט כ"בירתו החדשה של הסוריאליזם". במהלך המלחמה נאלצו כל התנועות המתקדמות לפעול במחתרת. הם שבו ועלו על פני השטח רק בשנים 1947-1945 , בפרק הזמן הקצר של חירות יחסית שבין הפשיזם לקומוניזם, אשר עד מהרה דיכא כל פעילות אוונגרדית.
התערוכה מציגה את אמנותו הנאו־אימפרסיוניסטית של סגל, את הניסיונות הדאדאיסטיים שערך צארה, את עבודותיו הסוראליסטיות של בראונר, את המסכות, הנופים וציורי הז'אנר של ינקוֹ ואת עניינו הגובר וההולך של מקסי בנושאים חברתיים. עבודותיהם של שני הצעירים שבהם, פֶּרָחים ופּאוּן, ינקו את השראתן מאמנים אלה והן עומדות בחזית הסוראליזם.
חייהם ויצירתם של שבעת האמנים שופכים אור על הקשר ההדוק בין זהות יהודית למודרניות מהפכנית. ביחד הם מאוששים את חשיבותם המכרעת של האמנים היהודים מבוקרסט באמנות האוונגרד האירופי.
